על פי מתווה התיקון שפרסמנו, מיד עם הקמת ממשלת התיקון תוקם ועדת חקירה ממלכתית לחקירת הכשלים. בזמן כהונתה של ממשלת החירום המורחבת לא תוקם ועדת חקירה על מנת לאפשר לממשלה להתמקד בהשגת מטרות המלחמה. ועדת החקירה הממלכתית שתוקם לאחר הבחירות תוסמך לחקור את המערכת הבטחונית, הפוליטית והמערכות הציבוריות לפחות עשור לאחור, ותפרסם דו״ח ביניים בתוך שישה חודשים מהקמתה.

דבר אחד בטוח: להמשיך לשבת בחיבוק ידיים, או להמשיך עם אותו שיח של פילוג ושנאה בטוח לא ישנה משהו. אם כולנו נמשיך להתלונן בלי לעשות כלום שום דבר לא יקרה.
בין האפשרויות לברוח, לקפוא או להילחם - אנחנו בוחרים להילחם. הלוואי וכולם יבינו שצו השעה הוא לקיחת אחריות ויצירת אחדות. זה הלקח המרכזי שלנו מחודשי המילואים, ואנחנו נחושים לממש את הלקח הזה גם במרחב הציבורי בישראל.

קודם כל, יש המון נושאים חשובים שנוגעים לחיים עצמם ואינם שנויים במחלוקת - תחבורה, בריאות, דיור, יוקר המחיה ועוד. הנושאים האלה נזנחו וחייבים לטפל בהם.
כשעסוקים בלהכריע ולנצח אחד את השני הכל הופך לדיכוטומי. הגענו למצב שצריך להפוך שולחנות כי נוצר מנגנון שרק עסוק בלכופף את הצד השני. יש פה תהליך ארוך שנים של מערכת שמקצינה כל הזמן כדי לשמר את עצמה, וזו אסטרטגיה מכוונת של הימנעות מהחלטות על ידי דחיפה שלנו לקצוות. ברגע שיושבים ודנים בסוגיות הקשות מתוך אינטרס משותף לפתור בעיות ולהגיע להסכמות, מוצאים את עמק השווה.

זה כבר לא רק עניין ערכי של שוויון בנטל - אי הגיוס לצה"ל מסכן את ביטחון המדינה ואת קיומנו בארץ זו. צה"ל הוא צבא העם וכך צריך להיות, צבא בו משרתים כלל חלקי העם, כולל הציבור החרדי. בציר שבין שוויון מלא עכשיו לבין שימור הסטטוס קוו יש מרחב הסכמה, כדי להגיע אליה צריך להכנס לנעלי הצד השני ולחתור להסכמות. אנו מתנגדים לביצוע מהלך חד צדדי בכפייה שיגרום לכעס וניתוק גדולים יותר ומאמינים שיש לקיים שיח ולפעול בנחישות כדי למצוא את הדרך לכן יש לקיים שיח למציאת הדרך הנכונה למימוש הערבות ההדדית.

אנחנו מאמינים ש 70% מהאוכלוסייה מסכימים על 70% מהדברים, ולכן צריכים ממשלה שתייצג לפחות 70% מהעם. ממשלה כזו תורכב משלוש המפלגות הגדולות. בנוסף, כל מפלגה שתקבל על עצמה את קווי היסוד של ממשלה ציונית ואת מתווה התיקון שהצגנו ותפעל בהתאם הינה שותפה פוטנציאלית לממשלת תיקון.

אנחנו לא ארגון מחאה אלא התארגנות עממית, המורכבת מכל קשת האוכלוסיה במדינת ישראל. מזמינים את כל המילואימניקים, אנשי משפחתם ואזרחים מודאגים מהחזרה לשיח המפלג של השישה באוקטובר. לא בחסימת כבישים ובאלימות אנו מאמינים, אלא בצדקת דרכנו ובאמונה שלמה בעם ישראל היפה, ברעות ובאחווה שהוכחנו בכל גזרות הלחימה החל מהשבעה באוקטובר יחד.

הכנסת הזו הובילה אותנו לשנה עם השיח ההרסני ביותר בתולדות המדינה. שיח אלים וקיצוני שבו נהיינו יריבים אחד של השני.
בלחימה, נזכרנו כמה יכולת יש לנו לעבוד יחד באופן הרמוני, על אף הדעות השונות.
אין בליבנו ספק שבמציאות שאחרי השבעה לאוקטובר, יהיו רבים וטובים שירצו להיכנס למערכת הפוליטית. הבנו את המחיר הנורא של מציאות שבה נבחרי ציבור נבנים על חשבון פגיעה באחר, ושאכפת להם יותר שהצד השני יפסיד מאשר שהמדינה תנצח.
מי שרוצה, יכול להעמיד את עצמו מחדש לבחירת הציבור. אנחנו כארגון של מילואימניקים נעשה כל מה שנוכל כדי להדהד את אלו שיקדמו שיח מחבר, ולהשתיק את אלו שיקדמו שיח מפלג. נגן אחד על השני, כמו בקרב. כל אחד ידבר אל נבחרי הציבור שלו, וידרוש מהם שיח חיובי ומחבר.

המלחמה תהיה ארוכה ואנו רוצים להגיע להכרעות ארוכות טווח. חלק מהיכולת שלנו לנצח זה לעשות את השינוי הפנימי שאנו זקוקים לו.
ההכרעות הקשות עדיין לפנינו. רק ממשלה ציונית, רחבה ומאחדת שנבחרת וזוכה לאמון הציבור במציאות של אחרי השבעה לאוקטובר תוכל לעמוד באתגר התיקון ולהכריע את האויב בכל הגזרות.
מהלך כזה ייאפשר לנהל את המלחמה בצורה הרבה יותר טובה. אי אפשר שהמקלקל גם יתקן.
הצבא ימשיך להלחם, אנחנו נמשיך להלחם, אבל אנחנו חייבים לדעת שנבחרי הציבור שלנו מנסים לחבר וללכד אותנו בכדי שנוכל להתמודד עם האתגרים הגדולים שלפנינו.
האויב תקף אותנו כי היינו מפורקים מבפנים, והאויב זיהה את החולשה הזו. החולשה הזו איננה פיקטיבית, היא אמיתית ונובעת משיח הרסני של פירוד.